חרדת נטישה אצל ילדים, הפרעת חרדת פרידה

מהי חרדת פרידה/נטישה?


חרדת נטישה היא למעשה הפרעת החרדה השכיחה ביותר בקרב ילדים. מחקרים עדכניים מצביעים על שכיחות של 5% בקרב ילדים, 
כאשר הסבירות להופעת החרדה שווה בין בנות לבנים. לרוב מדובר בשלב התפתחותי תקין אשר מופיע בגילאי הינקות של הפעוט וחולף ככל שהתינוק גדל ומפנים את דמויות ההורים ואת הביטחון כי הם ישובו אליו, 
כך שגם כאשר הם עוזבים לחדר השני ונעלמים מזווית ראייתו, 
הדבר לא מעיד על כך שהם לא יחזרו לעולמו בהמשך. לפחד הפרידה בשלב זה של התפתחות התינוק יש גם מרכיב הישרדותי חשוב השומר על קרבתה והגנתה של האם על מנת שתוכל לגונן על תינוקה ולספק את צרכיו האחרים. 
אולם, במקרים מסוימים ובשל גורמים שונים, עליהם ארחיב בהמשך, פחד הפרידה מתקבע והופך להפרעת חרדה מנטישה וזו גורמת לפגיעה בתפקוד ובתחושת הביטחון העצמי של הילד, ובמקביל מתחיל קושי, 
בעיקר במישור התפקודי והרגשי, גם אצל ההורים, הבא לידי ביטוי ברמות שונות החל מהיכולת לצאת לבלות ולהשאיר את ילדם עם בייביסיטר או לבד ואף במקרי קיצון להיפרד מילדם על מנת לצאת לעבודה.

חרדת נטישה וקשיי פרידה אצל ילדים ונוער - חרדת פרידה התמודדות

למה הילד שלי בוכה?

הוא בוכה בכניסה לגן ולא מוכן בשום אופן להיפרד? היא תופסת לך את החולצה בכניסה לחצר בית הספר ולא מפסיקה לצרוח ולבכות שלא תלכי? הוא מתקשר אלייך ללא הפסקה ומבקש שתוציאי אותו מבית הספר כי ממש אבל ממש כואבת לו הבטן והריטואל חוזר על עצמו יום אחרי יום? הוא לא מוכן ללכת לחברים אלא רק שהם יבואו אליו? ולטיול השנתי הוא כבר לא יצא שנתיים? הורים יקרים יש כאן בעיה – ייתכן מאד שהילד שלך סובל מחרדת נטישה.

חרדה מפרידה ילד בוכה בכניסה לגן עם ידיים על הפנים

מי מאתנו לא נתקל בזה? השבוע הראשון ללימודים: ההתרגשות בשיאה, כולם צוהלים ומתרגשים, קנו ספרים וילקוטים חדשים, עפרונות ומחקים ואפילו הכריכים כבר מוכנים. אך בתוך כל הפסטיבל הזה יש גם ילד אחד, שקשה לו, ובתוך ההמולה, נושרת לה דמעה – זהו  הילד המתקשה מפני הפרידה וההליכה אל הלא נודע. וגם בלבם של אותם אם או אב יש צביטה או במקרה הרע אפילו מועקה וחרדה. אל תטעו – הילד מרגיש את המועקה שלכם ויחד עם הצווחות הנשמעות מכל פינה - מתחילה להיווצר פתולוגיה של חרדת הפרידה.



מאפיינים לחרדת פרידה אצל הילד:


כדי לזהות הפרעה של חרדת פרידה/נטישה אצל ילדים עלינו לבחון את הדברים הבאים:
- בראש ובראשונה יתקשו להיפרד בגן, בבית הספר או במסגרות השונות כגון חוגים. קושי להישאר לישון אצל סבים וסבתות או קרובי משפחה, חשש ותגובת פחד מכל פרידה מההורים.
- הימנעות מסיטואציות הכרוכות בהיפרדות מההורה, כגון יציאה לבתים של חברים, הליכה לטיולים עם בית הספר ללא הורה מלווה, הימנעות מהליכה לימי הולדת ללא אחד ההורים או למסיבות כיתתיות.
- קושי לישון בחדר נפרד ללא ההורה, יצירת תלות המובילה לשינה משותפת, הימנעות מהתערות חברתית או חקר הסביבה ללא הימצאות בטווח הראייה של אחד ההורים גם אם הדבר גובה מחיר אישי מהילד.
- "התחלות" - יצירת מצג שווא של מצב פיזי על מנת לגרום להורה לא להשאיר את הילד לבד. לרוב הדבר בא לידי ביטוי בתלונות על כאבי ראש או כאבי בטן בתדירות גבוהה ללא ממצא רפואי מוחשי.
- הלך מחשבתי חרדתי המבטא חרדה מפני "היעלמות" ואף אובדן של אחד ההורים.
- ילד המסרב ללכת ונעדר מהמסגרת החינוכית.
- הופעת כמה סימפטומים גופניים המעידים על חרדה קשה כגון: דפיקות לב מואצות, בכי בלתי פוסק, קושי לנשום (היפר וונטילציה) וכאבים סימפטומטיים נוספים.
- חרדה הנמשכת למעלה מארבע שבועות.

הסיבות להתפתחות הפרעת חרדת נטישה אצל ילדים:


תאוריות ומחקרים רבים התמודדו עם הרצון להבין את הגורמים המנציחים את הפרעת חרדת הפרידה והפיכתה לפתולוגית, אצל ילדים בשלבי התפתחותם הבוגרים. 
גנטיקה היא מרכיב משמעותי בהפרעת חרדת נטישה דהיינו הורה בעל נטייה חרדתית בהווה או הורה שסבל גם הוא מפחד פרידה בעברו נמצא בסבירות גבוהה כי גם ילדיו יחוו חרדה זאת.
סביבה ונסיבות חיים מלחיצות כגון, אובדן של אדם קרוב, אובדן של בעל חיים שהילד קשור אליו, 
מעבר לסביבת מגורים חדשה, תחושת סכנה, על רקע מציאות של לחימה למשל, המביאה לדחק, גירושין או פרידה ממושכת מאחד ההורים.
סיבות פסיכולוגיות: כאשר יש קושי פנימי ואישי של ההורים להיפרד מהילד וכאשר ההורה אינו חש נוחות מפרידה זאת, אזי נוצר מצב כי ההורה מעביר לילד תחושות של חוסר ביטחון המעוררות אצל הילד חרדות ופחדים, 
העברה זו של תחושת חוסר המסוגלות מההורה לילד היא גורם מרכזי המקבע את חרדת הנטישה אצל ילדים.

התמודדות עם חרדת פרידה טיפים:

ניסיתי להבנות לכם ההורים מורה נבוכים להתמודדות מתוך ניסיוני הקליני בתחום זה. 
אציין רק כי המלצתי היא ללקט רק את העצות הרלבנטיות ביותר עבורכם וליישמן ברגישות ובהדרגתיות על מנת לסייע לכם ולילדכם בהתמודדות
- ראשית תהיו סבלניים ואמפטיים, תבינו כי לילדכם (ובמרבית המקרים גם לכם) יש קושי אמיתי ומהותי, אל תשפטו ואל תהיו נוקשים לא כלפיכם ולא עבור ילדכם, 
        קבלו את המציאות הנוכחית כקושי זמני וזכרו, חרדת נטישה היא נחלתם של רבים מהילדים סביבכם.
- נסו להישאר רגועים ולהוות מודל בטוח עבור הילד, האמינו כי ילדכם יסתדר והמצוקה תחלוף מספר דקות לאחר לכתכם, נסו ל"שדר" תחושות אלו לילדכם בזמן הפרידה והאמינו כי הוא מסוגל ויכול לצלוח את תחושת החרדה הנוכחית.
- תבחרו עם מי מההורים קל יותר לילד לבצע היפרדות ובימים הראשונים החליטו כי ההורה הנינוח "וזה שקל לו יותר" יבצע את הפרידות הראשוניות.
- הציבו גבולות ברורים קודם בינכם לבין עצמכם ואז הציבו אותם לילדכם כגון "הילד ישן אך ורק בחדרו ולא אצל ההורים" או " הילד חייב ללכת לבית הספר או לגן" תהיו אסרטיביים וברורים עם גבולות אלו 
        ואל תאפשרו חצייתם על מנת לתת מסגרת לילד ולכם ולמסגר את החרדה בגבולות נחרצים.
- רצוי שטקס הפרידה יהיה ברור ומוסכם ולא ימשך זמן רב, זכרו כי הארכת משך זמן הפרידה יגרום לחרדה בהכרח להתגבר ולהתעצם.
- שבחו ותזכרו את ילדכם על הצלחות עבר והתמודדויות מוצלחות עם פרידות על מנת ליצור אצלו תחושת ביטחון ומסוגלות.
- נסו לתווך לילד חבר קרוב שעמו יוכל לצלוח את קשיי הפרידה בימים הראשונים, נסו לתאם עם ההורה של החבר זמן הגעה משותף ופגישה בשער, רמת החרדה תפחת בזכות הימצאות ילד מוכר.
- שוחחו עם הגננת או המורה ובקשו את עזרתם וסיועם על מנת להקל על תהליך ההיפרדות בבקרים.
- במידה ויש היעדרות ממושכת של הילד ממסגרת חינוכית, שבו עם הצוות הרב מקצועי ותכננו ביחד לו"ז הדרגתי לחזרתו של הילד למסגרת.
- במידה וחרדת הנטישה מגיעה לרמה של פגיעה תפקודית בילד או לחלופין בתפקוד המשפחה גשו לקבלת עזרה מקצועית בנושא. 

לסיכום, חרדת נטישה היא חרדה נפוצה בגיל הילדות ולרב היא נפתרת לאחר מספר ימים אולם במידה והקושי הופך להיות משמעותי ולגבות מחירים נפשיים, 
חברתיים, תפקודיים אצל ילדכם או לחלופין פוגע בשגרת ההתנהלות של הבית, יש להגיע לקבלת סיוע ועזרה מקצועית אשר במרבית המקרים מהווה מענה מהיר ומוצלח ביותר. 
ובנימה אופטימית אפרד ממכם בברכת שנת לימודים פוריה מוצלחת ומלווה בפרידות מתוקות.

טיפול בחרדת נטישה אצל ילדים
ברק סבר מומחה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי
קליניקה 039524994