אינך לבד.
חרדת בליעה (בלוע באנגלית: Phagophobia) ותחושת תקיעות בגרון (Globus sensation) הן תופעות נפוצות – אך גם מאוד מתסכלות. התחושה שמשהו "יושב" בגרון, הפחד לבלוע, או החשש שמא תחנק/י – כל אלו עלולים להשפיע על איכות החיים, על האכילה, ואפילו על הדיבור והנשימה.
חוויה טראומטית בעבר (כמו חנק או תקיעה)
תקופות של לחץ וחרדה כללית
רגישות מוגברת לתחושות פיזיות
לעיתים קשורה גם לריפלוקס או מתח בשרירי הצוואר
תחושת גוש או לחץ קבוע בגרון
קושי לבלוע רוק, אוכל או שתייה – ללא בעיה רפואית ממשית
פחד ש"משהו ייתקע" או ש"תאבד/י שליטה"
התעסקות בלתי פוסקת בתחושת הגרון
הימנעות ממזונות מסוימים, אכילה איטית או הימנעות מארוחות חברתיות
הטיפול שאני מציע משלב:
✅ טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – זיהוי ושחרור מהמחשבות השליליות והפחדים סביב הבליעה
✅ טכניקות הרפיה ודמיון מודרך – להפחתת המתח הפיזי והנפשי
✅ תהליך הדרגתי של חיזוק הביטחון בבליעה – בקצב שלך
✅ עבודה בשיתוף קלינאית תקשורת (אם יש צורך)
✅ התאמה אישית מלאה – לכל אדם, בכל גיל
אם את/ה מרגיש/ה שמשהו תקוע בגרון, או שיש פחד לבלוע – חשוב לדעת שזו תגובה מוכרת, שלגמרי יש לה הסבר. הנה הסיבות הנפוצות:
כשהגוף בלחץ – השרירים בגרון מתכווצים, וזה יוצר תחושת מחנק או גוש.
חרדה עלולה לגרום למחשבות כמו: "אני אחנק", "אני לא אצליח לבלוע", גם כשאין באמת סכנה.
אם בעבר קרה מצב של חנק, תקיעת אוכל או פחד פתאומי בזמן בליעה – המוח זוכר את זה, ונוצר פחד חדש בכל ניסיון לבלוע.
לפעמים יש יובש בפה, דופק מהיר, לחץ בחזה – וכל זה משפיע גם על הגרון.
תחושת "גוש" או "משהו יושב לי בגרון" – מאוד נפוצה בזמן חרדה.
כשבודקים כל הזמן "אם אני מצליח/ה לבלוע" – זה רק מחזק את הפחד.
להימנע מאכילה רגילה – דווקא מגדיל את התחושה שהבליעה מסוכנת (למרות שהיא לא).
ריפלוקס (עלייה של חומצה מהקיבה)
גרון יבש מאוד
גירוי זמני (כמו צינון או דלקת)
אבל גם במקרים האלה – התחושה נרגעת כשמתחילים לטפל ולהרגיע את הגוף.
זו תחושה שכיחה מאוד – וניתנת לטיפול.
עם הכלים הנכונים, אפשר לחזור לבלוע רגיל, לאכול בשקט, ולהרגיש בטוח/ה שוב.