חרדות, דיכאון והפרעות נפשיות – התפקיד שממלאה ההפרעה בחיינו

חרדות, דיכאון והפרעות נפשיות – התפקיד שממלאה ההפרעה בחיינו

כיום אנו נמצאים במציאות מורכבת בה האינטנסיביות רבה ועצומה, ולצידה הרצון בהגשמה עצמית, עצמאות ושאיפה לחיים מלאים וייחודיים.

תמהיל זה מציב בפנינו אתגר משמעותי אשר לא פעם קשה להשיגו והנהירה אחריו מביאה את רובנו למצב מתמשך של לחץ ושחיקה העלולים לפגוע בנו בריאותית ונפשית.

הכמיהה להיות גם הורים טובים, גם בני זוג ראויים, גם ילדים תומכים להורינו המתבגרים, גם אחים טובים,

ובנוסף לקיים מעגל חברתי פורה לצד השקעה בעצמנו במישור הלימודי, העסקי והאישי, נראים לעתים כמטרה בלתי אפשרית ובלתי מושגת.

יחד עם זאת אנו מסתכלים סביב ורואים את "ההיא" שהצליחה ו"ההוא" שהשיג וחשים שאין מן הנמנע שגם אנו נצליח ללהט בין כל התפקידים בחיינו ולהצליח גם כן.

האומנם?

האם כולנו ערוכים לכך? האם כולנו יכולים להשיג זאת? ומה המחיר שאנו עלולים לשלם? על שאלות אלו ועוד - בשורות הבאות.

מתח סטרס ודחק – החיבור בין גוף ונפש

את הקשר בין גוף לנפש רוב בני האדם מבינים כיום, ואת הלחץ בעולם המערבי על נפש האדם חקרו כבר רבות.

לחץ חרדה ואף עייפות ודיכאון, מובילים לתופעות פיזיולוגיות רבות וקשות.

הקביעה של הרמב"ם: "נפש בריאה בגוף בריא" מהווה מינוח משמעותי שכן פעמים רבות אנו נוטים לחוש

כאבים גופניים ללא ממצא מוחשי המעיד על בעיה רפואית או פיזיולוגית.

ישנו קשר מובהק וישיר בין לחץ ומתח נפשי לבין כאבי ראש, כאבי בטן, שרירים תפוסים בעיקר צוואר, גב ושכמות.

במקרים רבים יש לבדוק למעשה מה קורה אצל האדם במישור הנפשי ואת הבירור הזה לתעל למקומות חיוניים יותר,

ואז שיפור נפשי יוביל לשיפור הבא לידי ביטוי גם במישור הבריאותי פיזיולוגי.

לא פעם האדם הנמצא בדחק ולחץ מתמשך בשל השגרה המתישה, האינטנסיביות של החיים המערביים ועיקרון ההשוואה

בסגנון "הדשא של השכן ירוק יותר" מביאים את האדם למצב של דיכאון או תחושת תסכול בשל ההשוואה הבלתי נגמרת והבלתי הוגנת וצודקת.

הקשר בין הישגיות ותחרותיות עלול להוביל לחרדה ולדיכאון

האמביציה והכמיהה להישגים תוך השוואה לאחר, עלולים לא פעם לפגוע גם ברווחה הנפשית של כל אחד ואחת מאיתנו.

תמיד אפשר יותר, תמיד תהיה או יהיה מישהו טוב ממך, מוצלח ממך, עם מידות טובות משלך,

וההשוואה עלולה להוביל לניסיונות נואשים להישגים לצד פגיעה בדימוי העצמי או בתחושת הערך העצמי.

כאשר פגיעות אלו הופכות לנואשות יותר וכאשר דרך החשיבה בעקבות הקושי הופכת למיואשת ואקוטית,

אזי מתחילה לבצבץ הפתולוגיה הנפשית, אם בצורת חרדות ואם בצורת התקפי חרדה ודיכאון.

הדרך להתמודד עם תחושות אלה היא לזכור שהבחירה בידינו - אם לתת מקום להפרעה הנפשית,

לשקוע לתוכה ובכך "לוותר" על המירוץ אחרי ההישגים, או לחלופין להילחם ולשנות ולהמשיך בהגשמה העצמית.

במידה ובחרנו באופציה השנייה ישנן לא מעט דרכים להתמודד עם הדיכאון והקושי הנפשי בדרך של עזרה עצמית,

מעבר לשימוש בטיפול פסיכולוגי ותרופתי, שכן מעשיו של האדם יכולים להשפיע רבות על הדיכאון שלו:

הסחה - הסחת דעת מהמחשבות הדיכאוניות באמצעות עיסוק ועשייה, ובמיוחד עשייה המשנה את מצב הרוח ומשמחת את האדם.

השתתפות בפעילות חברתית - יציאה החוצה מהבית ומפגשים עם אנשים. לרוב בעקבות הדיכאון ישנה הסתגרות והתבודדות של האדם המדוכא,

המחזקת את הדיכאון הראשוני. מגע חברתי חשוב לשבירת המעגל.

פעילות ספורטיבית - כגון הליכה מהירה, אופניים, אימון משקולות. בפעילות ספורטיבית מופרשים אנדורפינים ואחרים המשפרים את מצב הרוח.

כמו כן הפעילות הספורטיבית משפרת את הבריאות, מעלה את סף האנרגיה הזמינה ואת כוח הסבל, ומשפיעה לטובה על יצירת הורמונים.

פעילות יצירתית - כגון ציור וכתיבה יוצרת. היצירה מספקת הסחה וממלאת זמן פנוי. כמו כן היא תורמת לשיפור הערך העצמי.

עשייה מנחמת - האזנה למוזיקה, קריאת ספרים, צפייה בסרטים, משחקי מחשב, קניות.

קבלת תמיכה רגשית מחברים וממשפחה - לעתים דיכאון נובע מתחושה של בדידות.

יצירת קשר עם חברים ובני משפחה עשויה להשפיע לטובה. עם זאת, לעתים מדוכאים מאבדים את האמון בסביבה ואינם מוכנים לקבל ניחומים מהזולת.

כמו כן, מתוך אי הבנת מצוקת הסובלים מדיכאון עלול הצופה מהצד לחשוב כי הם "עצלנים" ופשוט "צריכים לקחת עצמם בידיים".

עבור האדם המדוכא ביקורת זו עשויה להוות מקור לאכזבה ולמחשבות ביקורתיות נוספות כלפי עצמו.

פעילות התנדבותית קהילתית - מעבר מהתמקדות בעצמי להתמקדות בסבלו של הזולת ובצורך להושיט לו עזרה,

מוציא את האדם מההשתקעות במחשבותיו על עצמו. לעתים עשייה זו נותנת לו משמעת חדשה לקיומו.

אוטו-קוגניציה - לימוד והתעמקות בנושא הדיכאון והבנת המנגנונים שלו. זאת בניגוד להרהורים אודות העצמי שאינם דרך יעילה לצאת מהדיכאון.

שינה - דיכאון מקושר לשינה לא טובה, בעוד הקניית הרגלי שינה יציבים, זמני שינה קבועים ומניעת צריכת קפאין, במיוחד לפני השינה, תורמים לשיפור בדיכאון.

סיבות לדיכאון חרדות והפרעות נפשיות

לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן נטייה משפחתית תורשתית, משברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון עוני,

שימוש בחומרים ממכרים, מבנה אישיות, חוסרים תזונתיים, תופעות לוואי של תרופות ועוד. ברוב הקבוצות האתניות,

שכיחות הדיכאון גדולה כפליים בקרב נשים מאשר בקרב גברים. נראה שבקרב יהודים השכיחות בגברים גבוהה יותר, עד כדי שוויון עם הנשים.

מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב בני משפחה של חולי דיכאון. אחוז התאימות בקרב תאומים זהים הוא כ-50 אחוזים,

ואחוז התאימות בקרב תאומים לא זהים הוא בין 10 ל-25 אחוזים.

עד כה אותרו מספר גנים הקשורים בדיכאון, אך אף אחד מאלו אינו יכול להסביר התפתחות של דיכאון ללא תנאים נוספים.

טיפול נפשי בדיכאון או הפרעת דיכאון

בשיטה הפסיכו דינמית הטיפול בדיכאון מבוסס על שיחות עם פסיכותרפיסט על מנת למצוא את הסיבות האישיות לדיכאון (במידה וקיימות),

לפתור קונפליקטים בין המודע ללא מודע, ולמצוא שסתומים לפריקת כעסים שלא מצאו את ביטויים, העלולים לעמוד ביסוד הדיכאון.

טיפול בדיכאון בשיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית (CBT) מנסים ללמד את המטופל לחשוב באופן חיובי,

לתקוף ישירות את המחשבות הדיכאוניות, לערער עליהן ולנסות ולראות את המציאות באור שונה שלא מעציב ומדכא את האדם.

נמצא שאצל המדוכא קיימים דפוסי חשיבה מעוותים, ייחוס כשלונות לחובת העצמי וראייה עגומה של העתיד והעולם.

שיטת טיפול זו היא לרוב קצרת מועד יותר מהשיטות הפסיכודינמיות.‏‏

במקרים שבהם הדיכאון הוא קשה ויציב, ניתן לשלב במקביל לטיפול הפסיכולוגי טיפול תרופתי הניתן ע"י פסיכיאטר או רופא כללי בעל ניסיון.

לסיכום:

דיכאון וחרדות עלולות להיות סימפטומים של מצבי דחק, סטרס, מתח וחרדה משגרת היום יום המתישה והתובענית.

אל לכם לשפוט את עצמכם לחומרה, אל לכם להציף עצמכם ברגשות אשם בשל הקושי והמצב הנפשי.

גשו לקבלת עזרה מקצועית, לצד עשייה עצמית להקלת הקושי הנפשי.

חיינו קצרים, מאתגרים ועשירים בהזדמנויות, אל לנו לפספס את הרגע.

לעיתים ההפרעה הנפשית ניצבת בחיינו כתמרור אזהרה או סימן לעצירה וחישוב המסלול מחדש. בהצלחה.

ברק סבר טיפול בדיכאון משבר חרדות והפרעות נפשיות

קליניקה 039524994